רשלנות רפואית בטיפולי שיניים

מדי שנה מוגשות בישראל תביעות משפטיות רבות על רקע מקרים של רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. במאמר שלפניכם נפרט אודות המקרים השונים שבהם ייתכן כי קיימת עילה להגשת תביעה בגין מקרה של רשלנות בטיפול שיניים וכן נפרט בנוגע לאלמנטים המרכיבים את ההוכחה של דבר הרשלנות.

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים – מרכיבי ההוכחה

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים לא נבדלת בהרבה מסוגים אחרים של רשלנות בכל הקשור לאופן שבו יש להוכיח בבית המשפט כי אכן התקיימה עוולת הרשלנות. כדי לבסס טענה בנוגע לרשלנות רפואית בטיפולי שיניים יש להוכיח כי התקיימו שלושה קריטריונים מרכזיים להלן:

• רופא השיניים הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל (כמובן שיש ראשית להוכיח כי אכן קיימת חובת זהירות קונקרטית ומושגית כלפי המטופל) – יש להראות כי כל רופא סביר אחר היה נוהג אחרת וכי הנתבע פעל שלא בהתאם לפרוטוקולים המקובלים בתחום (נכון לתקופה שבה התרחש המקרה).
• התובע סובל מנזקים – הכוונה היא, למשל, לבעיות לעיסה, נזקים אסתטיים, שברים בשיניים, אובדן התחושה בפנים כתוצאה מפגיעה בעצב ובמקרים החמורים ביותר, מוות של המטופל כתוצאה משימוש רשלני בחומרי ההרדמה. יש לציין כי המקרים החמורים ביותר של תביעות מעין אלו מוגשים לאחר טיפולי שיניים בהרדמה מלאה כמו, לדוגמה, השתלות שיניים בהרדמה מלאה.
• ישנו קשר של סיבה ותוצאה בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזקים שנגרמו לתובע – במקרים מסוימים ניתן להוכיח כי הרופא התרשל בעבודתו וכי אכן נגרם נזק מסוים, אך לא תמיד ניתן לקשור את שני המרכיבים בקשר סיבתי, קחו זאת לתשומת לבכם.

רשלנות רפואית מסוג פגיעה באוטונומיה

ישנם מקרים שבהם ניתן לנצח בתביעה המוגשת על רקע רשלנות רפואית בטיפולי שיניים גם מבלי להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזקים שנגרמו למטופל.

הכוונה היא למקרים שבהם המטופל לא קיבל את כל הידע הדרוש לו על מנת לקבל החלטה מושכלת בנוגע לעצם קבלת הטיפול. כך, לדוגמה, במקרה מפורסם שבו אדם מחיפה עבר טיפול שיניים בהרדמה כללית, התברר שבמהלך הטיפול נגרם למטופל נזק עצבי שהוביל לשיתוק פרמננטי של מחצית משרירי הפנים שלו.

בבירור יסודי שנערך לאחר הטיפול, התברר כי הנזק היה בלתי נמנע וכי מדובר בסיבוך שסיכוייו להתרחש נמוכים, אך עדיין – לא מדובר במקרה של רשלנות שכן הרופא פעל לפי כל הקריטריונים המקובלים. עם זאת, לפני הטיפול לא הוסבר למטופל כי שיתוק הוא אחד מהסיבוכים הפוטנציאליים ולפיכך הלכה למעשה נשללה ממנו האפשרות להחליט האם לעבור את הטיפול או לא מתוך הבנה של הסיבוכים האפשריים.

במקרה הספציפי הזה, הרופא חויב על ידי בית המשפט לשלם לתובע 80 אלף שקלים מכיוון שנמצא אשם בפגיעה באוטונומיה של התובע.

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים – ניהול לא תקין של רשומות רפואיות

לסיום חשוב להזכיר עוד מקרה אחד שיכול להיכלל תחת הגדרת המטריה הרחבה של רשלנות רפואית בטיפולי שיניים – היעדר רישום רפואי וניהול לא תקין של רשומות רפואיות. לפי ההנחיות הברורות שקבע משרד הבריאות הקשורות לניהול הרפואי של מרפאות השיניים בישראל ולפי חוק זכויות החולה, כל טיפול שיניים בישראל צריך להתחיל בניהול של כרטיס מטופל והרופא הוא זה שצריך לדאוג לרישומים הרלוונטיים עבור כל מטופל ומטופל באופן אישי.

בין היתר יש לתעד בכרטיס של המטופל אילו טיפולים עבר, אילו בדיקות עבר, כיצד התנהלו הטיפולים השונים (במיוחד כשמדובר בטיפולים מורכבים כמו טיפולי שיניים בהרדמה כללית) ועוד. בכל מקרה שבו הרשומות לקויות, חלקיות או שאינן מבטאות את מהלך הטיפול כפי שהתבצע בפועל, מדובר בהפרה של הפרקטיקה המקובלת והסבירה המחייבת את רופאי השיניים בישראל.

למידע על מרפאה מומלצת לטיפולי שיניים בהרדמה מלאה

במקרים האלו נגרם למטופל נזק הנקרא נזק ראייתי ולפיכך מתהפך נטל ההוכחה, כלומר במצב הזה המטפל הוא זה שצריך להוכיח כי לא התרשל ולא המטופל הוא זה שצריך להוכיח כי המטפל התרשל.