רשלנות רפואית היא מצב שבו גורם רפואי – רופא, אחות, טכנאי או כל איש מקצוע אחר – חורג מהסטנדרט המקצועי הסביר וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל.
זה לא אומר שכל טעות היא רשלנות, אבל כשיש חוסר זהירות, אי הקפדה על נהלים, חוסר תשומת לב, או התעלמות מסימנים ברורים – מדובר בהתנהלות רשלנית שעלולה להסתיים באסון.
רשלנות יכולה להתרחש בזמן אבחון, טיפול, ניתוח, לידה ואפילו במתן תרופות שגויות. היא יכולה לגרום לנזק זמני – אבל גם לנכות קבועה או מוות.
השלב הראשון הוא להבין האם מה שקרה לכם או לקרוביכם הוא "תקלה" או מקרה של רשלנות רפואית – והאם יש עילה לפעול משפטית.
מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?
אם יש לכם תחושת בטן חזקה שמשהו בטיפול הרפואי לא היה תקין – אל תתעלמו ממנה.
פנייה לעורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית לא מחייבת תביעה – אלא מאפשרת לבדוק את התמונה בצורה מקצועית.
חשוב לתעד הכול: שמות רופאים, מועדים, מסמכים רפואיים, חוות דעת נוספות וכל פרט שנראה רלוונטי.
ברוב המקרים, עורך הדין יפנה לרופא מומחה לצורך חוות דעת מקצועית – שתבחן האם ההתנהלות הרפואית חרגה מהנורמה.
אם תזדקקו לאנשי מקצוע נוספים להשלמת התהליך – כמו רופא משפטי, חוקר פרטי או מומחה לתיק רפואי – כדאי לפנות רק אל בעלי מקצוע מומלצים, שנבדקו ונמצאו אמינים, מקצועיים ומדויקים.
מהם סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים ביותר?
התחומים שבהם מתרחשות הכי הרבה רשלנויות רפואיות הם ניתוחים, הריון ולידה, טיפולי שיניים, אבחון שגוי ומתן תרופות.
בניתוחים – טעויות בזיהוי אזור הניתוח, השארת גוף זר, זיהום חמור או כשל באלחוש. בלידה – פגיעות בתינוק עקב התנהלות שגויה של הצוות או איחור בהפניה לניתוח קיסרי.
גם במקרים של עיכוב באבחון של מחלות מסכנות חיים (כמו סרטן), או מתן תרופה לא מתאימה שמובילה לתגובה חמורה – מדובר במקרים בעלי פוטנציאל לתביעה.
הסכנה היא לא רק בנזק הגופני – אלא גם בהשלכות הנפשיות, הכלכליות והמשפחתיות שמתלוות לכך. לכן, חשוב להבין את כל ההשלכות – ולפעול בזהירות.
מה חשוב לדעת לפני שמגישים תביעה?
תביעת רשלנות רפואית היא תהליך מורכב. כדי להצליח בה – יש צורך להוכיח קשר סיבתי ברור בין הרשלנות לבין הנזק.
לא מספיק להראות שהייתה טעות – צריך להוכיח שהנזק נגרם בגלל הטעות, ושהוא לא היה נגרם ממילא.
לצורך כך, מגייסים חוות דעת של מומחים רפואיים, בונים תיק מסודר, ולעיתים גם מגייסים עדים או אנשי מקצוע רלוונטיים.
הזמן לא עומד לטובתכם – יש תקופת התיישנות (בד"כ שבע שנים), ולכן כדאי לפעול בהקדם.
בנוסף, כדאי לבחור עורך דין שמתמחה אך ורק בתחום הזה – ולא עורך דין כללי. ההתמחות כאן קריטית להצלחת התביעה.
כמה פיצוי אפשר לקבל?
גובה הפיצוי נקבע לפי סוג הנזק, היקפו, וההשלכות ארוכות הטווח. במקרים של נזק חמור – הסכומים יכולים להגיע גם למאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך.
בין הסעיפים שניתן לתבוע: כאב וסבל, אובדן השתכרות, עזרת צד ג', טיפולים רפואיים עתידיים, נזקים נפשיים ועוד.
במקרים קשים במיוחד, בהם נגרם נזק לצמיתות – הפיצוי נועד לספק למשפחה ביטחון כלכלי לשנים רבות.
עם זאת, לא תמיד כדאי למהר לתביעה – לעיתים ניתן להגיע להסדר או פשרה בתנאים טובים. גם כאן – ליווי מקצועי עושה את כל ההבדל.
איך בוחרים עורך דין נכון?
אל תבחרו את הראשון שעלה בגוגל. עורך דין לרשלנות רפואית צריך להיות מקצועי, מנוסה, ולדעת לנהל תיקים רגישים ואישיים.
מומלץ לבדוק רקע, לקרוא ביקורות, לשאול על ניסיון בתיקים דומים, ולוודא שיש לכם כימיה אישית.
זהו תהליך ארוך, וחשוב להרגיש בנוח עם האדם שמלווה אתכם.
לרוב, עורכי הדין בתחום הזה עובדים לפי מודל של "אחוזים מהפיצוי" – כך שאין לכם סיכון כלכלי מיידי.
בחרו באדם שאתם מרגישים שהוא יילחם עבורכם – לא רק יגיש טפסים.
מה עושים כשאין מסמכים רפואיים?
חלק מהמטופלים לא שומרים מסמכים רפואיים, או לא קיבלו עותקים מהטיפול. החדשות הטובות – יש דרך להתגבר על זה.
עורך הדין יכול להגיש בקשה רשמית לקבלת התיק הרפואי מהמוסד שטיפל בכם. לפי החוק, כל מטופל זכאי לקבל את המידע הזה.
במקביל, אם יש תיעוד חלקי, צילומים, תכתובות או עדים – כל אלה יכולים לעזור לבנות את התמונה.
אל תוותרו רק בגלל שאין בידיכם את כל המסמכים – עורך דין מנוסה יידע לאסוף את המידע הדרוש.
לא נשארים לבד מול מערכת גדולה
רשלנות רפואית עלולה להשאיר את המטופל בתחושת תסכול, חוסר אונים ולעיתים גם כאב בלתי נסבל.
אבל לא חייבים לעבור את זה לבד. היום יש אנשי מקצוע מעולים – עורכי דין, רופאים משפטיים ואנשי תמיכה – שיכולים לעזור לכם להבין אם נפגעתם, ואיך לפעול.
השלב הראשון הוא לבדוק. לא להתחייב – רק לבדוק. וברגע שאתם מרגישים שזה נכון – לפעול עם האנשים הנכונים.
חפשו רק בעלי מקצוע, שידעו ללוות אתכם ברגישות ובמקצועיות – כדי שתוכלו לקבל את מה שמגיע לכם, באמת.